על תשתיות לשלווה פנימית ואחריות אישית

מבחינה התפתחותית,

אחרי שאנחנו מפסיקים להיות קורבן של הנסיבות- "ככה אני" או "זה מה יש".

אנחנו לפתע מעלים על דעתנו שאולי דווקא יכול להיות אחרת...

ואז, מתחיל שלב הזיהוי, פתאום מגלים דפוסים והתנהגויות חיצוניות או פנימיות שהפכו לחוויות חיים שמצמצמות אותנו, פוגעות בנו, כאלו שכבר אינן משרתות אותנו

וכשזה קורה- טבעי שמיד נרצה לשנות את הבחוץ או להשתנות מבפנים כדי להרגיש אחרת.

הרצון הזה לשינוי מגיע מתוך עמדה התפתחותית מצוינת, מתוך התחלה של לקיחת אחרית ואת ה"המושכות לידיים"

אבל זו "עלייה (התפתחותית) וקוץ בה"-

כי הדיפולט שלנו למרחב שאנחנו מזהים שהוא חסר בנו (שאנחנו רוצים לשנות) מלא בחוסר סבלנות!

חוסר סבלנות במקרה הזה, הוא שם קוד שמכיל בתוכו כל מיני תחושות ורגשות לא נעימים שנובעים מהקושי שלנו להיות שם, במרחב החסר הזה.

יש הבדל במרחבי הנפש הפנימיים בין לבקש ולייחל לשינוי ובין לדרוש את השינוי

כשאנחנו דורשניhם- אנחנו אוטומטית ניגשים לשנות מתוך נוקשות, שיפוטיות, האשמה ומעט מאוד חמלה (אם בכלל), גם כלפי הסביבה שלנו אבל בעיקר בעיקר כלפי עצמנו.

אנחנו מכניסים את עצמנו לתוך לופ כי אנחנו בהזדהות מלאה עם החוויה ובדיוק כך אנחנו מונעים מעצמנו את הגדילה הטבעית שלנו ומונעים בעצם את השינוי מלהגיע.

"השתיל גודל מעצמו, לא אני גידלתי אותו"

אני רק סיפקתי לו את התנאים הבסיסיים עליו יוכל לגדול.

בשורה התחתונה- על מנת לאפשר לשינויי, להתפתחות, לגדילה לקרות אנחנו צריכים לפנות בתוכנו מרחב, "חלל ריק" שבו השינוי יוכל להתקיים מעצמו.

החלל הריק יהיה התשתית/ המצע/ האדמה עליו יתרחש השינוי.

בחלל הריק הזה נברא העולם.

ובמרחב החלל הריק הזה אנחנו בוראים עולמות חדשים בתוכנו!

הפרדוקס הוא שכל עוד אנחנו במוד דורשני, שיפוטי, חסר סבלנות ומאשים- אנחנו מכניסים לתוך החלל הריק של ההתפתחות הטבעית מטען שחוסם ופשוט לא מאפשר אותו.

אז איך נוכל לפנות מקום לחלל הריק בתוכנו? איך נוכל להתבונן ממרחק מסוים על הרצון לשינוי? איך נוכל לרצות מבלי לדרוש? מבלי לבקר, בלי נוקשות, ובעיקר עם הרבה סבלנות וחמלה?

זה מתכון שאין לו רשימה קונקרטית של פעולות

זה שילוב של תהליך מיפויי של סבך החוויה המעכבת שלנו, תרגול כלים שעוזרים לנו להתבונן על החוויה מבלי להזדהות איתה, עיגון ביטחונות פנימיים ופגישה עם העוצמות שיש בתוכנו ואולי כבר שכחנו שהם שם, הבנה תאורטית של מבנה הנפש שלנו וזיהוי הכוחות הנפשיים שעובדים בתוכנו ודיאלוג שהוא לפעמים לא כל כך מודע עם חלקים בתוכנו שמבקשים התייחסות חמלתית ואוהבת שלנו אליהם.